קבוצה הולכת וגדלה של גברים צעירים חיים בעולם כמו תיירים במדינה זרה שאיבדו את דרכם ולא רוצים לשאול אחרים או לבקש מהם עזרה. גברים אלה חיים בינינו כזרים, ובשל תחושתם שאינם יכולים להצליח בחברה הם מוותרים על הניסיון להתאים את עצמם אליה.
בטיפול בבעיות קשות אנו רוצים שהמטרה לא תתמקד רק בהפסקת הפעילות השלילית (כגון הסתגרות), אלא גם בהתפתחות אישית ובצמיחה, שמאפשרות לאדם מרחב תמרון גדול יותר בהתמודדות עם בעיות; מרחב אשר פותח דרכי התנהלות חדשות ומועילות יותר. לכן, ככל שבעייתו של הגבר הצעיר גדולה יותר, כך החיבור שלו לעצמו ולאחרים הופך למטרה העליונה, שחשובה יותר מיעדים קונקרטיים, כגון יציאה לעבודה. חיבור כזה מפיח תקווה, רצון ומוטיבציה.
כאשר מרכיבים אלה קיימים, ההחלטה לשוב ולהתמודד עם החיים מתקבלת באופן טבעי יותר ומתבססת על שינוי ערכי ורגשי רחב יותר.
