אף שמבחינה ביולוגית ומשפטית בנים בגיל 18 (ובוודאי בגיל 25) הם מבוגרים לכל דבר, הרי שמבחינת התפתחותם הפסיכולוגית והחברתית רבים מהם טרם פיתחו את התכונות שאנו מייחסים למבוגרים (אחריות, עצמאות וכדומה). מפתה לשפוט גברים צעירים אלה ולראות אותם "כילדותיים" אך למעשה מדובר בשינויים התנהגותיים שהם תוצר של המאמץ של הגברים הצעירים להתאים את עצמם לעולם שמשתנה במהירות ושמסלולי ההתקדמות אינם תואמים את מה שהיה פעם.
בהשוואה לעבר, גברים צעירים כיום לא ממהרים להיעשות מבוגרים: גם בסוף גיל ההתבגרות הם ממעטים לצאת למקומות שונים ללא הוריהם, להיפגש לדייטים או לקיים יחסי מין, ודוחים את תהליך לימודי הנהיגה וקבלת הרישיון – פעילויות שפעם היו משאת נפשם של בנים וסימלו את המעבר משלב הילדות וההתבגרות לשלב הגבריות.
קצב התפתחותם של בנים כיום שונה מאשר בעבר, והדבר ניכר יותר מכול בגברים צעירים בגילי 30-18. אם בעבר, גיל ההתבגרות נחשב לשלב ההתפתחותי של מעבר מילדות לבגרות, הרי שכעת בנים בסוף גיל ההתבגרות רחוקים מאוד מהאופן שבו אנו תופסים אנשים מבוגרים. הסיבה לירידה החדה בקצב ההתקדמות של הבנים בחייהם עדיין אינה ברורה לחלוטין, אולם מדובר בסוגייה שקיימת בכל רחבי העולם, ומכאן ניתן להסיק שזו איננה רק בעיה – בסביבת החיים המודרנית יש כפי הנראה לדפוס זה גם יתרונות מסוימים.
ההאטה בתהליך שבו צעירים נעשים מבוגרים מובילה ליצירת שלב התפתחותי חדש, המחבר בין גיל ההתבגרות לבין הבגרות: "בגרות בהתהוות" (ג'פרי ארנט). לשלב התפתחותי זה מאפיינים ייחודיים כגון:
- חיפוש עצמי: שאלות סביב זהות עצמית, כגון "מי אני?", וחיפוש הדרך למציאת המקום בחיים ומשמעותם. שאלות אלו אפיינו בעבר את גיל ההתבגרות, וכיום צפות באופן בולט בשנים מאוחרות יותר.
- חוסר יציבות: הגברים הצעירים משנים את מסלול חייהם לעיתים קרובות בתחומים רבים – עבודה, לימודים, מערכות יחסים ועד.
- התמקדות בעצמי: הגברים הצעירים עסוקים בעצמם, ונוטים שלא לראות את צורכיהם של האחרים.
- מרגישים "בין לבין": הגברים הצעירים עדיין לא בוגרים אבל גם לא מתבגרים, וחשים אמביוולנטיות רבה כלפי ההתבגרות.
- ציפיות גבוהות ותחושה של אפשרויות: הגברים הצעירים מאמינים שהם יכולים (וצריכים) להיות אנשים מוצלחים מאוד.
מאחר שאנו רק בראשית זיהויו של שלב התפתחותי זה, אפשר לראות מחד בהלה ציבורית ושיפוטיות יתר כלפי הצעירים באופן כללי, ומאידך קושי לזהות מעצור התפתחותי אמיתי אצל צעירים מסוימים, שחורג מהאיטיות הנורמטיבית ודורש התערבות הורית ומערכתית דחופה. הבלבול איננו רק מנת חלקם של ההורים ושל אנשי המקצוע; גברים צעירים רבים עדיין לא החליטו בעצמם אם הם ילדים או מבוגרים.
ההיכרות עם השלב החדש חשובה ביותר הן לגברים הצעירים והן להוריהם, שכן היא מאפשרת להבין כיצד תהליך פיתוח העצמאות מתרחש בתקופה הנוכחית ומונע השוואות מיותרות "מאיך הדברים נעשו פעם" – השוואות שמעוררות תסכול אצל כולם.
